#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	במה צריכים להיות שוים שני שעירי יום הכפורים, 4. ומה הדין בדיעבד.	במראה (צבע) ובקומה ובדמים ובלקיחתן כאחד. ובדיעבד כשר.	יומא פרק שישי סב א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם מת אחד מהשעירים לפני ההגרלה, מה עושים.	מביאים שעיר אחר ומגרילים.	יומא פרק שישי סב א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם מת אחד מהשעירים לאחר ההגרלה, מביא זוג אחר ומגריל. מה עושה עם הנותר. 2	<div>לרבנן ירעה עד שיסתאב, ולר' יהודה ימות כדין חטאת שנתכפרו בעליה.</div>	יומא פרק שישי סב א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לרבנן השני ירעה עד שיסתאב דאין חטאת ציבור מתה. מדוע אין חטאת ציבור מתה.	"מה מצינו ולד חטאת ותמורת חטאת וחטאת שמתו בעליה שלא תמצאם בצבור, אף&nbsp;שכפרו בעליה - ואע""פ שאפשר להיות בצבור - לא נאמרה אלא ביחיד."	יומא פרק שישי סב א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לר' יהודה מה הדין אם נשפך הדם או מת המשתלח, לאחר שחיטת שעיר הפנימי.	מת המשתלח ישפך הדם, נשפך הדם ימות המשתלח [ויביא שנים ויגריל עליהם בתחילה].	יומא פרק שישי סב א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מנין לומדים ששני שעירי יום כפור יהיו שוים.	"ת""ר 'יקח <font color=""#ff0000"">שני</font> שעירי עזים', מיעוט שעירי שנים, מה תלמוד לומר 'שני', שיהיו שניהן שוים.&nbsp;"	יומא פרק שישי סב ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מנין ששעירים שאינם שוים כשרים.	"תלמוד לומר <font color=""#7e1aee"">'שעיר' 'שעיר'</font> ריבה."	יומא פרק שישי סב ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מדוע צריכה התורה ללמד ששעירים שאינם שוים כשרים בדיעבד, הרי על הלקיחה <font color=""#ff0000"">לא נאמרה חוקה</font> לעכב, שהרי היא נעשית מתמול שלשום."	סלקא דעתך אמינא 'שני' 'שני' 'שני' כתיב [תלתא כתיבי, ושנה עליהן הכתוב לעכב].	יומא פרק שישי סב ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מדוע כתבה התורה שלש פעמים 'שני' 'שני' 'שני'.	חד למראה וחד לקומה וחד לדמים.	יומא פרק שישי סב ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מנין ששני כבשי מצורע צריכים להיות שוים, ומנין שבדיעבד כשרים גם כשאינם שוים.	"שנאמר 'יקח שני כבשים', מיעוט 'כבשים' שנים, מה תלמוד לומר 'שני', שיהיו שניהם שוים, ומנין שאע""פ שאין שניהם שוים כשרים, תלמוד לומר 'כבש כבש' ריבה."	יומא פרק שישי סב ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מדוע צריכה התורה ללמד שכבשי מצורע שאינם שוים כשרים בדיעבד, עיכובא מנא לן.	סלקא דעתך אמינא 'תהיה' כתיב ['זאת תהיה תורת המצורע', דמשמע בהוייתו תהא פרשה זו ככל הכתוב בה].	יומא פרק שישי סב ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה כתוב במצורע 'תהיה' לעיכובא, על מה זה נאמר.	לשאר הוייתו של מצורע. כגון עץ ארז ושני תולעת ואזוב.	יומא פרק שישי סב ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מנין שציפורי מצורע צריכים להיות שוים, ומנין שבדיעבד כשרים גם אם אינם שוים. ומדוע הייתי חושב שמעכב בדיעבד.	שנאמר 'ולקח למטהר שתי ציפרים', מיעוט 'צפרים' שתים, מה תלמוד לומר 'שתי', שיהיו שתיהם שוות, ומנין שאף על פי שאינן שוות כשרות, תלמוד לומר 'ציפור ציפור' ריבה.<br>והייתי חושב שמעכב בדיעבד כי כתוב 'תהיה'.	יומא פרק שישי סב ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מדוע לא נאמר שכבשי התמיד יהיו צריכים להיות שוים לכתחילה, ממה שנאמר 'כבשים בני שנה תמימים שנים ליום', מיעוט 'כבשים' שנים, מה תלמוד לומר 'שנים' שיהיו שוים.&nbsp;	כי 'שנים ליום' מלמד שצריך לשחוט את התמיד כנגד היום.	יומא פרק שישי סב ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מדוע 'שנים ליום' בא ללמד ששוחטים את התמיד כנגד היום, ולא נסביר כפשוטו לחובת היום.	כי חובת היום כבר כתוב 'את הכבש האחד תעשה בבוקר ואת הכבש השני תעשה בין הערבים'.	יומא פרק שישי סב ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד שוחטים את התמיד כנגד היום.	תמיד של שחר היה נשחט על קרן צפונית מערבית, על טבעת שניה.<br>תמיד של בין הערבים נשחט על קרן צפונית מזרחית, על טבעת שניה.&nbsp;	יומא פרק שישי סב ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תמיד של שחר היה נשחט על קרן מערבית צפונית. קרן של מה.	של המזבח.	יומא פרק שישי סב ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"בתמיד של שחר להיכן פונים פני השוחט וצואר הבהמה.<br>ובתמיד של בע""ה להיכן."	"רש""י אומר שבשחר פונים לצפון מזרח, ובין הערבים למערב דרום."	יומא פרק שישי סב ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מדוע שוחטים תמיד על הטבעת השניה ולא הראשונה.	"רש""י אומר לא ידעתי, ואני שמעתי כדי שתהא הראשונה מסייעתו להאחז בה רגלי הבהמה."	יומא פרק שישי סב ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מוספי השבת צריכים להיות שוים.	כן, שנאמר 'וביום השבת שני כבשים', מיעוט כבשים שנים, ומה תלמוד לומר 'שני' שיהיו שוים.	יומא פרק שישי סב ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מוספי השבת צריכים להיות שוים, האם זה לעיכובא, או שהם כשרים בדיעבד.	"כשרים בדיעבד, דלא כתיב בזה עיכובא.<br><font color=""#ff0000"">ורש""י </font>שמע שאומרים שזה לעיכובא, ואומר שזו שיטת תלמידי תרביצאי."	יומא פרק שישי סב ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שני שעירי יום הכפורים ששחטן בחוץ. מה הדין.	עד שלא הגריל עליהם, חייב על שתיהן.<br>לאחר שהגריל עליהם, חייב על של שם ופטור על של עזאזל.	יומא פרק שישי סב ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה לומדים מהפסוק בשחוטי חוץ 'ואל פתח אהל מועד לא הביאו'.	שצריך הקרבן להיות ראוי לפתח אהל מועד, ואם לאו פטור.	יומא פרק שישי סב ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שני שעירי יום הכפורים לפני הגרלה, מדוע חייב עליהם משום שחוטי חוץ, הרי לפני הגרלה אינם ראויים לפתח אהל מועד.	אמר רב חסדא הואיל וראויים לשעיר הנעשה בחוץ.	יומא פרק שישי סב ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מנין שרב חסדא סובר שאין מחוסר זמן לבו ביום.	כי אמר ששני שעירים ששחטן בחוץ לפני הגרלה חייב, משום שראויים לשעיר הנעשה בחוץ למוסף, למרות שעדיין לא הגיע זמן מוסף ומחוסר עבודות היום שלפני המוסף.&nbsp;	יומא פרק שישי סב ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מדוע רב חסדא סובר שלפני הגרלה חייב משום שחוטי חוץ משום שכל אחד היה ראוי להקריבו לחטאת המוסף של יום הכפורים, ולא&nbsp;משום שראוי לשעיר הנעשה בפנים.	כי הוא מחוסר הגרלה. מחוסר מעשה בגופו.	יומא פרק שישי סב ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הפירוש אין מחוסר זמן לבו ביום. (לגבי שחוטי חוץ)	שאם אין חסרון מעשה בגופו אלא חסרון זמן וראוי לבו ביום, אין זה חסרון זמן.	יומא פרק שישי סב ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מדוע שעיר הנעשה בפנים נחשב מחוסר מעשה בגופו, הרי אין שום מעשה בגוף השעיר שמכשיר אותו להקרבה.	כיון שעליית גורל מעכבת והיא מצוה האמורה בשעיר, זה נחשב למחוסר מעשה בגופו.	יומא פרק שישי סב ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מדוע לא נסביר שהשעירים מחוסרים מעשה בגופן, כי יש מצוה להניח את הגורלות על השעירים.	"כי הנחת גורל אינה מעכבת. רש""י"	יומא פרק שישי סב ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה דין שלמים ששחטן קודם שנפתחו דלתות ההיכל.	אמר רב יהודה אמר שמואל, פסולים שנאמר 'ושחטו פתח אהל מועד', בזמן שהוא פתוח ולא בזמן שהוא נעול.	יומא פרק שישי סב ב		
